<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ת"ר</h1>
<h2>דף נז.</h2>
שאלה. בחכמתך נבונותי ועל ידי הבינותי ברק חרבך לשנותי בלי לב חכמה קניתי והגיתי ושניתי ספריך ובינותי אבקשה לך לתנותי אשר לא תבוז ענותי באונאת הקרקעות בהצעות השמועות. נראין בעיני בלא מחלוקת לפי דרכי להשוות דברי התלמוד כיון דלא מתני גבי הדדי ולא מפלגינן בהו כל שכן בחד אמורא דלא משנינן הא דידיה הא דרביה. כדפר' גבי דפין ועדשים [ע"ז ע"ה ע"א]. ולגבי דרב אסי דמספקא ליה באחין שחלקו. וטובא איכא דמשני ליה הכי. שאם לא כן איך נסמוך על התלמוד. ובהא דאונאה כך נר' לי. ההוא דאמ' רב נחמן משמיה דחסא בבבא מציעא אונאה אין להן ביטול מקח יש להן לא בביטול מקח של מטלטלין אלא עד פלגא. וגבי הקדשות כדין מטלטלין. ולרב חסדא בהקדשות אפי' במשהו. ובעל כרחך לרב חסדא דאמר בהקדשות אפי' במשהו מתני' דקתני אלו דברים שאין להן אונאה מילי מילי קתני האי כי דיניה והאי כי דיניה. וכן מוכיח בתלמוד ירושלמי בפר' אלמנה ניזונית [ה"ד] אמר ר' יוחנן אם היה הדבר מופלג יש לו אונאה מתני' פליגא אדר' יוחנן אלו דברים שאין להן אונאה הקרקעות פתר לה בדבר שאינו מופלג. ומפרש רבינו חננאל מופלג שלא הגיעה אונאה עד כדי חצי החפץ. ש"מ דביטול מקח דר' יוחנן בקרקעות חצי הדמים ויותר משהו. והשתא שפיר אתי ההיא דהמקבל שוי מאה וזבין במאתי' דאמ' רב נחמן עלה אין אונאה בקרקעות אלא ביותר מחצי הדמים. ולפי פי' זה אין צריך להגיה הספרים מה שהגיה רבינו שלמה באלמנה ניזונית והאמר מר אין אונאה לקרקעות דהא איהו אמרה בהדיא בהמקבל. וה"פ ואע"ג דטעה שליח דאפי' עד חציו דביותר מחציו לא שכיח וכמי שאין להן אונאה חשיב והוה ליה לשנויי כי אמינא ביותר מפלגא. אבל איהו סבר דפחות מכדי אונאה על ידי שליח לה הכי. ועל זה אני קורא תגר על כל מגיהי ספרים דדברי תורה עניים במקומן ועשירים במקום אחר ובהגהות (מועטות) [מוטעות] סותרין ומשבשין הלכות גדולות. וכן מוכיח בתחלת פרק שני דקידושין דרב נחמן אמרה דאמר רבא אמ' רב נחמן האחין שחלקו וכו'. ומפרש רבא הא דאמרת יותר משתות בטל מקח במטלטלי אבל במקרקעי לא. לית דין ולית דיין שביטל מקח למעלה מחצי דמיהן כדאמר רב נחמן בהמקבל. וסמיך עילוי שהלכה כן היא דאין אונאה לקרקעות עד כדי חצי דמיהן שאחר שפירשתי לפי מסורת שבידי ראיתי בפר"ח בפרק שני דקידושין בתחילתו מצאתי בגירסא המוקדמת שבספרי' ישנים. וה"ג בהו דאמרת יתר משתות בטל מקח הני מילי במטלטלי אבל במקרקעי אין אונאה לקרקעות. וכן עיקר. ועל דא אנא סמיך. וכל המשנה גירסא זו ידו על התחתונה. ותנינן לה גבי הלכתא פסיקתא.
